קרה לכם פעם שהייתם בדרך הביתה, שקועים במחשבות ובכלל לא שמתם לב לדרך, ופתאום גיליתם שכבר הגעתם הביתה? או שרציתם להגיע למקום מסוים, ובאופן אוטומטי במקום לפנות שמאלה, פניתם ימינה –לכיוון המקום אליו אתם רגילים לפנות (למשל העבודה/הבית שלכם)? או קרה לכם ששאלו אתכם מה שלומכם, ואפילו שמבפנים ממש לא הרגשתם טוב, שמעתם את עצמכם אומרים באופן אוטומטי – "הכל בסדר, מצוין". זה לא הייתם אתם, אילו הדמויות שמנהלות, מגנות ודואגות להישרדות, לביטחון ולהגנה שלנו – הן אילו שניהלו אתכם מבלי ששמתם לב.
בחיי היום יום – בעבודה, בבית הספר ועם חברים אנו עושים החלטות ופועלים פעולות. ההתנהלות היומית שלנו ברוב הזמן מנוהלת על ידי קבוצה קטנה של דמויות שנקראת דמויות מנהלות. הדמויות המנהלות נוצרו משחר ילדותנו, הן אחראיות על ההישרדות שלנו, והן מחליטות אילו התנהגויות הן מקובלות חברתית ותרבותית. באופן זה הן עוזרות לנו לשרוד בצורה הטובה ביותר וליצור אישיות כללית שיכולה להתמודד עם העולם. הדמויות בהנהלה תמיד דרוכות, מגנות ושולטות. יש להן נטייה להיות שמרניות, זהירות ולקחת פחות סיכונים.
כיצד נולדה "ההנהלה"?
לכל אחד מאתנו יש רטט ייחודי, טביעת הנשמה Fingerprint Psychic . תינוק שזה עתה נולד הוא בעל ישות ייחודית בעלת גנטיקה ייחודית שקובעת את הפיזיולוגיה שלו (וחלק מההתנהגות שלו) והוא גם בעל איכות ספציפית וייחודית של "הוויה". אנחנו נולדים במצב של פגיעות קיצונית – ללא שריון, ללא הגנות. כל מה שיש לנו זה הרטט הייחודי של טביעת הנשמה שלנו.
לזמן קצר מאוד אנחנו ללא אשמה, ללא הצורך לבנות חומת הגנה מסביב לעצמנו. מצב זה משתנה מהר מאוד כשאנחנו מגלים מוקדם במשחק החיים שעלינו לציית לחוקים מסוימים של התנהגות. כבר כתינוקות אנו לומדים שיש התנהגויות מסוימות שמרצות את הסביבה ואחרות שלא מרצות את הסביבה. וכך אנחנו מפתחים סוג מיוחד של תודעה ששמה לב לתגובות ורמזים מהסביבה. התודעה הזו נקראת דפוס האנרגיה של המגן/מנהל וזוהי תחילת לידתה של האישיות.
המגן/מנהל הוא החלק הראשוני ביותר באישיות שלנו שמתפתח בכדי להגן על התינוק ולשמור על ההישרדות, הוא חלק בתוכנו (דמות) שמתבונן ומתפקד כמו שומר ראש. התפקיד של המגן/מנהל הוא לפתח את הדרכים הטובות ביותר לשרוד בעולם ולשמור על ביטחוננו הפיזי והרגשי. הוא מאוד מושפע מהחברה, התרבות והמשפחה בה אנו גדלים. לפי הסביבה והאופן בו גדלנו הוא קובע אילו התנהגויות מקובלות חברתית ותרבותית ואילו אינן מקובלות.
אם נדַמֵה את הגוף למבצר נוכל לדמיין בקלות שיש למבצר שומר שמגן וכל הזמן מסתכל החוצה באופן עירני, דרוך, ערוך ומוכן לכל תרחיש אפשרי. למגן/מנהל יש את היכולת להשתמש באסטרטגיות ובפעולות הגנה שיעזרו להישרדות "המבצר", לגייס חברים ותומכים או להשתמש בכלי הגנה בהתאם לנשק שמביא האויב התוקף. למשל, אם יורים על המבצר חיצים השומר יפקוד לשלוף את מגן החיצים, אם מנסים להצית את המבצר השומר יפקוד להשתמש בדליי מים, אם מגיע חבר – הוא יפתח את שערי המבצר וכד'.
בינקות המגן/מנהל פועל באופן אוטומטי ומותנה. הוא מתבונן החוצה ובודק מה עובד ומה לא עובד. איזו התנהגות משיגה את המטרה ומקדמת הישרדות ואיזו לא. למשל, בכל פעם שהתינוק מחייך הוא מבחין שאמא ניגשת אליו או שבכל פעם שהתינוק בוכה באופן מסוים הוא מקבל חלב. מתוך עיקרון ההישרדות, נוצרת העדפה של דמויות על פי הקריטריון של מי יותר יעילה ומשרתת את ההישרדות של התינוק. הדמויות המועדפות על ידי המגן/מנהל נקראות דמויות מרכזיות או דמויות ראשיות, וזאת כיוון שהמגן/מנהל מחליט להשתמש בהן בניהול המערכת ברוב הזמן. במילים אחרות, הדמויות הראשיות הן אוסף דמויות שהמגן/מנהל בוחר, הן יושבות איתו "בהנהלה", וב 99% מהמקרים הן אילו שנמצאות באינטראקציה עם העולם החיצוני בשנותינו הראשונות כיוון שהן תורמות להישרדות. ככל שאנחנו מתבגרים המגן/מנהל מודע לאופן שבו העולם מתנהל ומשתכלל יותר ביכולות הניהול שלו. הוא מתפקד יותר ויותר כמנכ"ל חברה ומשתמש בדמויות הראשיות בכדי להשיג את המטרות והצרכים שלו.
ניתן לדמות את ה"הנהלה" בתוכנו כממשלה. כמו שבכל מדינה יש ממשלה שבראשה עומד ראש ממשלה ושרים שתפקידם לקדם את התכנים שעומדים על סדר היום החברתי והתרבותי של אותה מדינה בכדי שהיא תתפקד באופן תקין, כך גם כל אחד מאתנו הוא כמו מדינה קטנה שבראשה יש ממשלה המורכבת מראש הממשלה ("המנהל"), ומשרי הממשלה (הדמויות המנהלות הראשוניות) שתפקידם לדאוג שנתפקד באופן תקין בחברה.
ממחקרם של סידרה והל נמצא כי אנרגיית המגן/מנהל ברחבי העולם היא די דומה ולרוב תואמת את הסטריאוטיפים שיש על אנשים שגרים באותה ארץ, אזור או לאום. אנרגיית המגן/מנהל (בכל מקום בעולם) היא לרוב רציונאלית, רוצה לשמר נורמות חברתיות מקומיות ומשפחתיות, רוצה לשמר שליטה במערכת יחסים בין אישית והדבר היחידי שמעניין אותם זה להגן– בכל מחיר!
מטבע הדברים, החוקים של התנהגות נורמטיבית והולמת משתנה אם אנחנו גרים בניו- יורק, לונדון, סידני, בומבי, ירושלים או בייג'ינג. לכן לכל מגן מנהל יש סגנון ניהול משלו בהתאם לחוקי החברה, התרבות והמשפחה הגרעינית בה הוא חי. וכך, אם נחזור לדימוי של מגן/ מנהל כראש ממשלה, אזי אנרגיית מגן/מנהל (ראש הממשלה) מהודו יהיה בעל סגנון הנהלה שונה מאנרגית מגן/מנהל מישראל, ההחלטות של שני "ראשי הממשלה" תהיינה שונות זו מזו, והבחירה של "שרי הממשלה" תהיה שונה זו מזו בהתאם לדרישות החברה והתרבות המקומיות. כך למשל, יתכן שלראש הממשלה (מגן/מנהל) של אדם בישראל יהיה מאוד חשוב שיהיו "שרי ממשלה" (דמויות מנהלות ראשוניות) שדוחפים ומקדמים הישגים חומריים והצלחה בקרירה. מאידך, יתכן שלראש הממשלה (מגן/מנהל) של אדם בהודו שרי הממשלה (הדמויות המנהלות הראשוניות) שהכי תתרומנה להישרדות של אותו אדם תהיינה דווקא מהסוג שמקדם את כל העניין של "סבלנות, לקבל את הדברים כפי שהם" ודווקא שרים (דמויות מנהלות ראשוניות) שאחראים על "הישגיות והצלחה" יכולים בכלל להיות מודחים מההנהלה.
גם טביעת הנשמה משפיעה על סגנון הניהול של המגן/מנהל ועל הדמויות המנהלות האחרות שנבחרות להיות ב"הנהלה". ניתן לראות שגם אם מדובר בילדים באותה משפחה ובאותה התרבות, הם יהיו בעלי הנהלה שונה. למשל, סביר להניח שלילד שנולד עם אינטליגנציה שכלית מעל הממוצע ומקבל כל הזמן מחמאות, הערכה וכבוד בעקבות הידע והציונים המבריקים שלו, תהיה דמות בהנהלה של "הידען/החכם"- דמות שיודעת להפגין אינטליגנציה וחכמה. ואילו אצל ילד אחר שנולד עם התבוננות חיובית ובעלת חוש הומור על החיים ומקבל קירבה ויחס חם בעקבות חוש ההומור שלו, הדמות של "המצחיקן/הבדרן" עשויה להיות בהנהלה. מאידך, אם המשפחה של אותו ילד אינה מעריכה הומור וצחוק, אז דווקא חלק העצמי "המצחיקן/הבדרן" לא יהיה בהנהלה ואולי אפילו יהיה מודחק/מוכחש. כך שגם טביעת הנשמה משפיעה וגם התרבות והחברה שבה אנו גדלים משפיעות על סגנון הניהול של המגן/מנהל ועל הדמויות המנהלות האחרות שנבחרות להיות ב"הנהלה".