11 נטיות "רוחניות" שמחבלות בהתפתחות שלנו
מאת: ג'ורדן בייטס
(לכל הכתוביות מתחת לתמונות במאמר זה אין כל קשר לאדם שבתמונה.)
אף אחד לא אמר לי שרוחניות עלולה להיות מלכודת אגו עצמית. העברתי קרוב ל 3 שנים בקריאה ולמידת רוחניות, ושילבתי אותה בחיי בטרם הבנתי שלרוחניות יש גם צד אפל. כמובן שנדהמתי. הרגשתי נבגד. איך יכול להיות שמשהו כה טהור וטוב עלול להזיק? התשובה טמונה במה שהפסיכולוגים קוראים לו "מעקף רוחני".
בתחילת שנות ה 80 של המאה שעברה, הפסיכולוג ג'ון וולווד טבע את המונח "מעקף רוחני" והסביר כי השימוש ברוחניות לעתים גורם להתעלמות מרגשות שאינם נוחים לנו, פצעים שטרם הגלידו, וכן התעלמות מצרכים רגשיים ונפשיים בסיסיים שיש לנו.
על פי הפסיכותרפיסט האינטגרלי רוברט אוגוסטוס מאסטרס, מעקף רוחני גורם לנו להתרחק מעצמנו ומאחרים, כדי להסתתר מאחורי הינומה רוחנית של אמונות מטאפיזיות למיניהן. הוא אומר ש"זה לא רק מרחיק אותנו מהכאב והקשיים האישיים שלנו, אלא מהרוחניות האמיתית שלנו. מעקף רוחני משאיר אותנו ב"לימבו" מטאפיזי, אזור של עדינות מוגזמת, נחמדות ושטחיות".
תובנות מכאיבות: המעקף הרוחני שלי:
בספרו של רוברט אוגוסטוס מאסטרס "כשרוחניות מנתקת אותנו ממה שבאמת חשוב" הוא כותב:
“אספקטים של מעקף רוחני כוללים התנתקות מוגזמת, הדחקה ואדישות לרגשות, חיוביות מוגזמת, פוביה מכעס, חמלה עיוורת, גבולות רעועים, כושר שיפוט מוחלש לגבי שליליות של אנשים, אשליה שהגענו לרמה גבוהה יותר של קיום ומתן עדיפות לרוחניות יותר מאשר לעצמי". ככל שהתעמקתי במעקפים רוחניים הבנתי שיש להם צדדים אפלים ושבאופן לא מודע חלק מהם חקוקים גם בהתנהגות שלי לעתים. וכמה שהן עשויות לכאוב, תובנות אלה סייעו לי להפסיק להשתמש ברוחניות להעלאת האגו שלי ולהתחיל לקחת אחריות ולהתייחס לצרכים הרגשיים שלי ולמצבים שעולים בחיי. הדרך הטובה ביותר להבין מהו מעקף רוחני היא על ידי מתן דוגמאות. ולכן אתאר עשר נטיות אפלות של אנשים רוחניים:
אזהרה: כמה מהמעקפים הנ"ל עשויים לכאוב לכם.
זכרו: אין לכם מה להתבייש אם אתם מזדהים עם חלק מהכתוב. אני חושש שלפחות חלק מהכתוב תקף לכל מי שאי פעם התעניין ברוחניות במידה זו או אחרת. המטרה כאן אינה שיפוט או ביקורת, אלא להגביר את המודעות בכדי לקרב אותנו לחיים יותר כנים ומעצימים ולהשגת רוחניות יעילה. בואו נתחיל.
1. השתתפות בפעילות "רוחנית" כדי לגרום לעצמכם להרגיש עליונות על אחרים.
אנשים רבים מרגישים עליונות על אחרים כי הם קוראים מכתביו של אלן ווטס. או רוכבים על אופניים לעבודה. או מצטטים משפטים ששיננו מתכניות טלוויזיה. או נהנים מתזונה צמחית. או משתמשים בקריסטלים. או מבקרים במקדשים. או עושים יוגה או מדיטציה. או צורכים סמים פסיכוטיים.
לא שאני מתנגד באופן כלשהו לנקוט בכל אחת מהפעולות שציינתי. אני אוהב את אלן ווטס וסבור שמדיטציה היא כלי מועיל בהחלט. מה שאני מציין זאת הקלות הבלתי נסבלת בה פעולות אלה עשויות להיות מלכודת אגו – להאמין שאתה טוב יותר ומואר יותר "מהעדר" כי הבנת משהו שהם לא. בסופו של דבר, גישה זו כלפי רוחניות אינה טובה יותר מן האמונה שאתה טוב יותר כי אתה ליברלי או אוהד הפועל. חשיבה לקויה זו מעכבת או ממסכת את הכוונה האמיתית שברוחניות שמטרתה לעודד אחרים, להתחבר לאחרים בתחושת אחדות ותחושת העילוי שבקיום.
"מנסה להיות מוארת… רק כדי להרגיש מוארת יותר מאחרים"
2. שימוש ב"רוחניות" להצדקת כישלון.
מהות הנקודה היא שקל מאד לעוות מנטרות רוחניות או תפיסות רוחניות כתירוץ להסרת אחריות או חוסר מהימנות. “זה מה שזה". או "היקום גם ככה כבר מושלם". או "כל דבר קורה מסיבה". כל אלו עשויים להיות תירוצים מצוינים לחוסר מעש או לחוסר התבוננות על מעשינו. אני לא מתייחס לאמת או לשקריות משפטים אלו. אני מדבר על כך שאם אתה מאחר באופן קבוע לפגישות, אם אתה מזניח בקביעות מערכות יחסים, אם שותפיך לדירה אינם יכולים לסמוך על התשלום החודשי שלך – ייתכן והגיע הזמן לחדול מלומר לעצמך "מה זה משנה, הכל גם ככה אשליה", ולהתחיל להפוך לאדם שאחרים יכולים לסמוך עליו.
קל מאד לרמות את עצמך לחשוב שבכל פעם שלמישהו יש בעיה עם ההתנהגות שלך זה בגלל שהוא "לא מכבד את האמת שלך" או "הוא צריך להתפתח רוחנית". הרבה יותר קשה להכיר ברגעים בהם אנו מתנהגים באנוכיות ובחוסר התחשבות ובכך מכאיבים לאחרים. הרבה יותר קשה להודות שגם אנחנו רחוקים מלהיות מושלמים, ושגדילה והתפתחות היא תהליך אינסופי.
"מאמינה שכל דבר קורה מסיבה…. " – היא לא מצליחה להחזיק מערכות יחסים יותר מחודש
3. אימוץ תחביבים, ענין ואמונות רק בגלל שהם טרנדיים "רוחנית".
כולנו רוצים להשתלב במקום כלשהו. בכולנו קיים הצורך להיות שייכים. אנו משתייכים לקבוצות בכדי להשביע את הצורך הזה. רוחניות היא תחום אחד בו נרקמות קבוצות רבות מסוגים שונים. פוטנציאלית זה נהדר, אך יש לזה גם צד אפל.
לאנשים רבים "רוחניות" היא טרנד מגניב. הם תופסים טרמפ על העניין ומתחילים לעסוק ביוגה, ללבוש בגדי שאנטי, ללכת לפסטיבלי מוזיקה רוחנית, לשתות תה אייוואסקה וכו'. הם אומרים לעצמם שהם "רוחניים". "רוחניקים" מסוג זה מפספסים את המשמעות העמוקה של רוחניות, הרהור, חוויה ותובנה. וגם הם, משתמשים ברוחניות זו בכדי להרגיש עליונות על אחרים.
עושה מדיטציות ומדליק קטורות, כי זה מה "שרוחניים" עושים.
4. ביקורת על מי שמביע כעס או רגשות עזים אחרים - אפילו כשזה ממש הכרחי
אחד הדברים הראשונים שניתן לשים אליהם לב בהתנהגות "רוחניקית" היא התגובה כאשר כועסים עליהם. התגובה המיידית לרוב תהיה "כעס לא עוזר לכלום", או "יהיו לנו פחות בעיות אם נישאר רגועים". מילים אלה עשויות לרמוז על שיפוט ומחשבה שאם מי שמולנו היה "מואר" יכולנו להימנע מהדרמה שלו. במצבים רבים התנהגות שכזו עשויה למנוע התמודדות עם נושאים עמוקים שדורשים תשומת לב.
כשאתה מפתח עניין ברוחניות, אחד הציטוטים הכי שכיחים, שסביר שתיתקל בו, הוא: "להחזיק בכעס זה כמו להחזיק פחם לוהט בכוונה לזרוק אותו על מישהו. בסוף אתה זה שנכווה". ציטוט זה מיוחס בשוגג לבודהה, למרות שזו פרפרזה על הצהרתו של בודההגהוסה מהמאה החמישית. כוונת הציטוט היא שאסור לנו לאחוז בכעסים, עלינו לחוש בהם, לבטא אותם אם צריך, ואז לשחרר אותם. קל מאד להניח שכעס, בכל צורה שהיא, הוא סימן לכך שהאוחז בו אינו נבון ולא רוחני. הדבר אינו נכון. כעס הוא רגש אנושי טבעי והוא מגיע כתגובה מוצדקת ביותר למצבים רבים בחיינו. לעתים קרובות, כעס הוא אינדיקטור לכך שקיימים נושאים רציניים שדורשים את תשומת הלב שלנו לעצמנו ולמערכות היחסים שלנו.
באופן אירוני, אנשים "רוחניים" רבים מדחיקים כל רגש "בלתי רוחני" ומעצימים רגשות ותכונות "רוחניות" כמו חמלה, אדיבות, ויישוב דעת. התנהגות זו גוררת צביעות מאחר והם ינסו להציג עצמם באופן מתמיד כרגועים, עדינים, נחמדים ושרויים בשלווה תמידית – מה שיביא אותם לחוש בסופו של דבר כרמאים.
שופט את השותפים לדירה שכועסים עליו…. כי היא לא שילם שכירות כבר שלושה חודשים.
5. שימוש ברוחניות לתירוץ שימוש בסמים
אנשים רבים מאמינים שסמי הזיה עשויים לגרום לחוויות מיסטיות ולהעצים רוחניות. כל זה טוב ויפה, אך חלקם לוקחים את זה רחוק מדי ומשתמשים בתירוץ זה עד הרס עצמי בשימוש תכוף בחומרים אלה ומעוורים עצמם תחת ההשפעות האפלות של חומרים שונים.
במקרים הקיצוניים ביותר, אנשים "רוחניים" מבצעים טקסי קנאביס במשך כל שעות הערות שלהם ביממה, לוקחים סמים פסיכוטיים בתדירות גבוהה או בקונטקסט לא יאה, בעוד הם לחלוטין מתכחשים לעובדה שלחומרים אלה יש השפעה שלילית עליהם. "קיום גבוה" נוטה להיות פרו סמי הזיה, אך בואו נודה באמת: לסמים לסוגיהם, כולל קנאביס, יש בהחלט צד אפל. אם אינך אחראי או פשוט חסר מזל, צריכת סמים חזקים כמו LSD או פטריות הזיה עשויים לגרום לנזק ארוך טווח ולטראומה נפשית. קנאביס וסמים אחרים עשויים לגרור אותך להרגלי צריכה שיערפלו את חייך היום יומיים, את כושר השיפוט שלך והמוטיבציה שלך. כבד את החומרים הללו והשתמש בהם, אם בכלל, בתבונה.
"מבצעת טקס קנאביס מקודש….. 17 פעם ביום".
6. שימוש בחיוביות מוקצנת בכדי להתעלם מהבעיות האמיתיות בהם ובעולם.
“היה רק חיובי!" משפט שלעתים בא לידי שימוש כמנגנון הסחה על ידי אנשים "רוחניים" אשר מעדיפים שלא לעשות את העבודה הקשה של התעמתות עם הקשיים הנפשיים והרגשיים שלהם, הפצעים הפתוחים, או פשוט עם עוולות העולם. תנועת ה"חיוביות" הגיחה לעולם המערבי בשנים האחרונות. האינטרנט מוצף בססמאות, בממים ובכתבות שמעבירות את אותו מסר מטופש: "חשבו מחשבות חיוביות!". "פשוט היו חיוביים!". "אל תתמקדו בשלילי!".
על אף שיש ערך רב לטיפוח הכרת תודה לפלאי העולם וחוויות האדם הרבות, תנועה זו מתעלמת ממשהו חשוב: האספקטים השליליים של החיים אינם נעלמים רק בגלל שמתעלמים מהם. למעשה, בעיות רבות בחיינו האישיים או בממדים גלובליים רק מחמירות או מסתבכות כאשר מתעלמים מהן. זה בדיוק כמו להציע לאדם שמכור להרואין "פשוט לחשוב חיובי!" כפתרון לבעיותיו, מגוחך להאמין שחשיבה חיובית מציעה איזשהו פתרון לבעיות גלובליות כמו שינוי אקלים, עוני, חקלאות תעשייתית או סכנות קיומיות. זה לא אומר שעלינו לקחת את כל הבעיות בעולם על כתפינו ולהרגיש מחורבן בגללן כל הזמן. זה בריא לזהות אושר ולהרגיש אופטימיות לגבי העבודה שבדרכים רבות וחשובות, העולם גם משתפר. עם זאת, עלינו לאזן את האופטימיות עם רצון להתעמת עם נושאים חשובים בחיינו האישיים, הקהילות שלנו ועולמנו.
"20 מיליון איש מתים מתים בעולם בשנה מעוני…. פשוט תישארו חיוביים!! נמסטה!"
7. הדחקת רגשות בלתי נעימים שלא תואמים לנרטיב ה"רוחני"
“לא ייתכן, אין סיכוי שאני מדוכא, בודד, מפחד או שרוי בחרדה. אני אוהב את החיים יותר מדי, ואני יותר מדי {חכם/זן/מואר} כדי לאפשר לדבר כזה לקרות לי".
קל מאד להשלות את עצמך להאמין שרוחניות תגרום לך להרגיש שאתה מרחף על ענן כל הזמן. במציאות – לא כך הדבר. החיים עדיין מלאים בסבל, וכדי לגדול באמת וללמוד מהחוויות שלנו, עלינו להיות כנים עם עצמנו לגבי הרגשות שאנחנו חווים ולתת להם ביטוי מלא. הרצון להיות "זן" ו"לזרום" על ידי ארשת פנים של "שלווה פנימית" עשוי למנוע מאיתנו לראות את האמת לגבי מצבים וחוויות שונות ולקחת את האחריות הנדרשת להתמודדות עמן.
האמת – אני פוחדת וכועסת…. מעמידה פנים שאני לא כועסת ולא פוחדת כי זה לא רוחני.
8. להרגיש סלידה עמוקה ותיעוב עצמי כשמתעמתים עם הצד האפל ("הצל")
כשאתה מתעניין ברוחניות, קל מאד להעריץ אנשים כמו בודהה והדלאי למה, ולהאמין שאלו אנשים מושלמים שתמיד נוהגים בחמלה ובמודעות מוחלטת. ברור שאין זו האמת. אפילו אם זה נכון שחלק מבני האדם מגיעים לרמה כה גבוהה של מודעות עצמית ובשל כך נוהגים נכונה בכל המצבים, עלינו להכיר בכך שהתנהלות זו שמורה למעטים בלבד (אם בכלל).
במציאות, כולנו בעלי חולשות וכולנו נטעה בשלב זה או אחר. הסיפון נערם כנגדנו. כמעט בלתי אפשרי לחיות כמה שבועות כאדם בוגר מבלי לעשות טעויות. אפילו קטנות. במהלך השנים, נטעה גם בגדול. זה קורה לכולנו וזה בסדר. עלינו לסלוח לעצמנו. כל מה שנוכל לעשות זה ללמוד מהשגיאות שלנו ולשאוף להשתפר בעתיד.
באופן פרדוקסלי, השיעור הרוחני לכאורה של מחילה עצמית עשוי להיות קשה במיוחד להפנמה עבור אנשים שמתעניינים ברוחניות. למידה רוחנית עשויה להטביע בנו סטנדרטים גבוהים מדי שתוצאתם היא תיעוב עצמי ורגשות אשם כאשר איננו מצליחים לעמוד בהם בפועל. זוהי סיבה עיקרית להתנערות של אנשים רוחניים מלקיחת אחריות – כואב להם מדי להיות כנים עם המגרעות שלהם. באופן אירוני, אנו חייבים להיות כנים עם עצמנו לגבי הטעויות שאנו עושים בכדי ללמוד ולגדול מהן, ולהיות יותר מודעים ומלאי חמלה כלפי עצמנו. רק זכרו: אנחנו רק בני אדם. זה בסדר לטעות. זה באמת בסדר. פשוט צריך להודות בטעות וללמוד ממנה.
מאמין שהוא מואר וחכם…. עבר התמוטטות אחרי שהבין שהוא נטש את חברה שלו, והיה לגמרי מרוכז בעצמו בתרגול הרוחני.
9. להימצא במצבים לא רצויים בגלל סובלנות קיצונית וסירוב להבדיל בין בני אדם.
העובדה המצערת היא שלמרות שאולי גורלך אינך כזה – אנשים רבים בעולמנו נמצאים במאבק קיומי מתמיד. אנשים רבים חיים בעוני מכפיר, מוקפים בפשע, וחלקם למדו שהדרך היחידה לשרוד היא להיטפל לחולשה של אחרים. רוב האנשים לא חולקים מנטליות שכזו, אך אם תמצא את עצמך בעיר בה העוני ניכר, מוטב שתנקוט בזהירות בסיסית כגון:
1. לא ללכת לשום מקום לבד בשעות החשכה
2. לנסות להתרחק ממקומות מבודדים
3. לא לעצור להתייחס לאנשים שמנסים למכור לך דברים
4. להבחין בין אנשים: הנח לעצמך לדעת שזה בסדר לסמוך על המנגנונים והאינסטינקטים שלך כשמוחך אומר לך שמישהו נראה על סמים, מטורלל, נואש או מסוכן.
מאמינה שכל מה שיש זאת אהבה…. נשדדה בתאילנד אחרי שסמכה על זר.
10. לרצות באופן נואש ששיטות "רוחניות" יהיו נכונות עד התעלמות מוחלטת מעובדות מדעיות.
בקהילה הרוחניות ישנו זרם יחסית כבד של התנגדות למדע, וזה חבל. נדמה כי אנשים רוחניים רבים הופכים עוינים כלפי המדע משום שאמונות ופרקטיקות מסוימות שהם מוצאים בהן ערך נחשבות לבלתי מוכחות בקהילה המדעית. אם אמונה או פרקטיקה אינה מוכחת, זה רק אומר שטרם הצלחנו לאשר את נכונותה באמצעות ניסויים במעבדה. זה לא אומר שהיא אינה נכונה או אינה בעלך ערך.
כועסת שהחוק שמחשבה ממגנטת מציאות לא נחשב מדעי …. מחליטה שמדע זה בולשיט ואפשר להתעלם ממנו.
המתודה המדעית היא אחד הכלים הטובים ביותר שיש לנו להתבוננות על עולמנו. היא מאפשרת לנו לגלות לעומק את האבולוציה הביולוגית, להתבונן בחלל, להגדיל את תוחלת החיים שלנו בעשרות שנים, ללכת על הירח ועוד. לבטל אותה זה ממש להפסיד את ההזדמנות להבין את המציאות שלנו.ככל הנראה מדובר בכלי המוצלח ביותר שלנו להבנת מדע.
כמו שקרל סגן אמר:
"המדע אינו רק הולך יד ביד עם רוחניות, הוא עצמו מקור עמוק לרוחניות. כאשר אנו מזהים את מקומנו באינסוף שנות האור ובתוך המעבר בין עידנים, כשאנו מבינים את המורכבות, היופי והעדינות של החיים, אז התחושה הגואה בנו של ענווה והשתאות – היא לחלוטין רוחנית. כך גם הרגשות שלנו בנוכחות יצירה אמנותית, מוזיקלית או ספרותית, או נוכח מעשה מצטיין של אומץ חסר אגו כמו מעשיהם של גנדי או מרטין לותר קינג. המחשבה שמדע ורוחניות אינם משיקים לא עושה צדק לשניהם".
11. החמצת הצלחה חומרית בגלל האמונה שכסף וקפיטליזם הם מקור הרוע.
אנשים "רוחניים" רבים מחבלים ביכולתם להצלחה חומרית. הדבר קורה בגלל שהם לכאורה "אלרגיים" לעושר, אשר מתקשר להם לתאוות בצע, טומאה, ולרוע לב כללי. קפיטליזם נתפש כמנוע של חוסר שוויון ושחיתות ולכן יש למגר אותו.
האמת על קפיטליזם מורכבת. כן, יש לו חסרונות רבים, אך בדרכים רבות, קפיטליזם מוסדר הוא כוח עצמתי מאד של טוב, אשר דוחף קדימה לחדשנות ומחלץ מיליארדי אנשים מעוני ברחבי העולם. בשנת 1820, 94% מאוכלוסיית העולם חיו בעוני מחפיר. עד 2015, נתון זה ירד לכ 9.6%, הודות לצמיחה כלכלית זריזה שחלה באמצעות קפיטליזם מוסדר.
ייתכן וזאת הטבלה המעודדת ביותר בעולם. מקור: Our World in Data
מעבר לכך, אין דבר רע ברצון לעשות כסף. כסף הוא כלי מדהים. מיליארדרים כמו אילון מסק וביל גייטס, אשר משתמשים בעושרם כדי לעזור לעולם בדרכים מדהימות מוכיחים שאפשר להשתמש בכסף לעשיית טוב ומתוך טוב לב. קחו בחשבון גם 139 מיליארדרים וכ-100 מיליונרים שהתחייבו לתרום סך של 732 מיליארד דולר למטרות צדקה בחייהם. אנחנו למעשה זקוקים לאנשים בעלי חמלה כמותם שיתעשרו כדי שיוכלו לשפר את העולם ביעילות בעזרת כספם.
מצייצת "קפיטליזם הוא הרוע"…..
מהמחשב הנייד החדש והיוקרתי שלה
כולנו לומדים….
כדי שהתנועות הרוחניות הגלובליות השונות יהיו בעלות השפעה מרבית ושימושית, הן צריכות לטפל בהיבטים השליליים שלהן.
ניתן להסיק שלמידה והתפתחות הם תהליך אינסופי. אם אתה חושב שאין לך מה ללמוד יותר – ככל הנראה אתה מחבל בעצמך בדרכים מסוימות. קשה מאד להודות בטעות או בהלך מחשבה שגוי שהיה לך לאורך זמן רב, אבל האלטרנטיבה גרועה בהרבה. האלטרנטיבה היא סוג של מוות רוחני ואינטלקטואלי – מצב של קיפאון מתמיד, שבו אדם משלה את עצמו ללא הרף שיש לו את כל התשובות, שהוא הגיע לצורתו הסופית. בעולם המשתנה במהירות, למידה מתמשכת היא בעלת חשיבות עליונה.
רוחניות במיטבה היא כוח אשר יכול לעזור לאנושות להבין את הזהות המשותפת שלנו כישות חיה, להשיג מודעות אקולוגית, להרגיש מחוברים ליקום שלנו, ולטפל בבעיות הדחופות ביותר של זמננו בחמלה, בחדשנות, באיזון, ובמה שאיינשטיין כינה "סקרנות קדושה". רוחניות במיטבה היא כוח שמניע אותנו לקראת עתיד הרמוני יותר, שיתופי יותר, בר-קיימא. לחיי חידוד רוחניות קולקטיבית שבעזרתה ניצור יחד עולם יפה יותר!
