21 דרכים להיות שלווים
מאת ביירון קייטי (ליקטה מארי לין הנדריקס)
1. להפוך שיפוטים
הבחן כאשר את שופט או מבקר מישהו או משהו. לדוגמא, בתור במכולת, יתכן ותהיה חסר סבלנות ותחשוב שהאדם לפניך לא מאורגן וחוצפן.
בזריזות הפוך את השיפוט שלך ושאל את עצמך:
"האם זה נכון באותה במידה לגבי? האם אני חוצפן? (האם אני לפעמים חוצפן; לאחרים – או לעצמי?) האם אני חוצפן בתוכי כאשר אני חושב שהם חוצפנים?" התרגיל הזה מסב את תשומת הלב שלך לעצמך, במקום להיות ממוקד "באחר". התוצאה הטבעית היא "סליחה".
האשמה או שיפוט כלפי אדם אחר גורמת לחוסר יכולת לשנות את ההתנסות שלך; לקחת אחריות על האמונות והשיפוטים שלך ונותנת לך כוח לשנות אותם.
זכור, מעבר למראה של האדם בו אתה מתבונן, תמיד נמצא א-לוהים מסווה, עומד לפניך בכדי שתוכל להכיר את עצמך. היפוך השיפוטים מאפשר סליחה מלאה. סליחה מובילה למודעות עצמית, ובונה מחדש יושרה פנימית.
2. שלושת סוגי העסקים
שים לב שכאשר אתה פגוע, אתה מחוץ לעסק שלך, במחשבותיך. אם אתה לא בטוח, עצור ושאל את עצמך:
"בעסק של מי אני?".
ישנם רק שלושה סוגי עסקים ביקום: שלי, שלך ושל א-לוהים.
עסק של מי זה כשיש רעידת אדמה? העסק של א-לוהים.
עסק של מי זה אם לשכן במורד הרחוב יש דשא מכוער? העסק של השכן.
ועסק של מי זה אם אתה כועס על השכן במורד הרחוב כי יש לו דשא מכוער? העסק שלך.
החיים פשוטים – הם פנימיים.
ספור, במרווחים של חמש דקות, כמה פעמים אתה בעסק של מישהו אחר במחשבותיך.
שים לב כאשר אתה נותן עצה שלא ביקשו ממך לתת או מביע את דעתך על משהו (בקול רם או בלב). שאל את עצמך:
"האם אני בעסק של מישהו אחר? האם ביקשו ממני עצה?" ויותר מכך, "האם אני יכול ליישם את העצה שנתתי בחיי שלי? עבור עצמי?"
3. להיות בעסק של אף אחד.
אחרי שתרגלת להיות מחוץ לעסק של אחרים, נסה להישאר גם מחוץ לעסק שלך.
תן לכל מה שאתה חושב שאתה יודע לגבי עצמך לעבור בקלילות.
"אני נמצא בתוך הגוף הפיסי הזה". האם זאת אמת? האם אתה יכול לדעת בוודאות שזאת אמת?
מה האמונה הזאת נותנת לך? ישנה אמונה אוניברסאלית שאנחנו הגוף שלנו, ושאנחנו נמות. מי אני אהיה ללא האמונה הזו?
4. "התנתקות" מהגוף שלך/ הסיפור שלך.
נסה לדבר על עצמך, במשך תקופה, בגוף שלישי במקום בגוף ראשון "אני".
במקום לאמר "אני הולך לארוחת צהריים", תאמר, "הוא הולך לאכול ארוחת צהריים"/ (כאשר אתה מתייחס לעצמך) או, "האדם הזה הולך לאכול ארוחת צהריים."
עשה זאת עם חבר במשך שעה, אחר צהריים שלם, או יום שלם.
אל תשתמש בכינויי גוף אישיים כגון (אני, אותי, אנחנו).
לדוגמא, "מה שלום זה היום?" "האם הוא רוצה ללכת לפארק?"
תחווה את הגוף באופן בלתי אישי, את הסיפורים,
וההעדפות שאתה חושב שהם אתה.
5. לדבר בזמן הווה.
הפוך להיות מודע עד כמה השיחות שלך ממוקדות בזמן עבר או עתיד.
הפוך מודע לפעלים שאתה משתמש בהם: היה, עשיתי, יהיה, עומד להיות וכו'.
דיבור על העבר בזמן הווה מעורר מחדש ויוצר את החוויה מחדש במלואה בזמן הווה, גם אם זה רק במוחנו, ואז אנחנו מאבדים את מה שקיים עבורנו ברגע זה.
דיבור על העתיד בזמן הווה משמעותו ליצור ולחיות באשליה.
אם אתה רוצה לחוות פחד, תחשוב על העתיד. אם אתה רוצה לחוות אשמה ובושה, חשוב על העבר.
6. לשטוף את הכלים.
“לשטוף את הכלים" זה לאהוב את המטלה שמולכם.
הקול הפנימי או האינטואיציה מנחים אתכם למשך כל היום לעשות דברים פשוטים כמו לשטוף את הכלים, לנסוע לעבודה, או לנקות את הרצפה. אפשרו לקדושה או לפשטות להתרחש.
מה שאתם צריכים לעשות נגלה לפניכם, תמיד. תרגלו להקשיב לקול הפנימי ולמלא אחר הוראותיו עם האמון המשתמע מכך. תנו לו ליצור לכם חיים חסרי מאמץ, חינניים ומלאי ניסים.
7. להקשיב לקול של הגוף.
הגוף הוא הקול של מחשבותייך, והוא מדבר אליך בתנועה פיזית ככיווץ שרירי שמתבטא כעוויות, צביטות, דגדוגים, ומתח.
היה מודע לרגעים שבהם אתה מתרחק משלווה או רוגע. תכנס לחלק השקט הפנימי, לתוך הדממה, ואפשר לגוף שלך לספר לך היכן הוא מתכווץ, אין זה משנה אם הכיווץ הוא דק או עדין מאוד, כאשר תבחין בתחושה, תחקור בתוכך.
"איזה מצב או מחשבה מכווצת מפעילה את התחושה הפיזית?" אם כן, היכן? האם אני מוכן לוותר על האמונה או המחשבה שגורמת לגוף שלי להתכווץ?"
הקשב ואפשר לתשובות שלך להנחות אותך, וחזור לשלווה ובהירות פנימית.
8. לדווח לעצמך.
התרגיל הזה יכול לעזור לכם להבין, ולכן לערער את אחיזתם של הפחד והחרדה. נסה לתרגל דיווח לעצמ; של האירועים סביבך, כאילו מצאת את עצמך בתוך סיפור חדשותי ואתם העיתונאי המדווח.
אם אתה חווה פחד, החזר את התודעה למה שבאמת קורה ברגע הזה. דווח לעצמך רק את המציאות של מה שקורה עכשיו. פחד הוא תמיד השלכה – פעולה-חוזרת של העבר ברגע הזה או בעתיד.
מה קורה פיזית ברגע זה? איפה הגוף שלך? איפה הזרועות, הרגליים, הידיים, וכו'? תרגיש את הקרקע. תרגיש את המשקל של הגוף שלך במקום בו אתה נמצא. התיישב בתוכו.
מה אתה רואה (עצים, קירות, חלונות, שמים)? אילו צלילים אתה שומע? מה אתה מריח וטועם? שים לב לנשימה. שים לב שאתה תמיד בסדר עם "מה שיש".
אם אתה מוצא יוצא מן הכלל, עשה את העבודה.
אין ממה לפחד עד שאנחנו משליכים סיפור על עתיד ומפחידים את עצמנו עם היקשרות לסיפור שעוד לא קרה ולכן אינו אמיתי.
המציאות אדיבה יותר מהסיוט שאנחנו מדמיינים, אבל רק תמיד.
כאשר אנו הופכים את הסיפורים שלנו לבלתי-אישיים ניתנת לנו הזדמנות להסתכל על מצבים באופן יותר אובייקטיבי, ולבחור את התגובה שלנו לפי המצב שבא לקראתנו.
לחיות במחשבות שלנו, להאמין למחשבות השגויות שלנו, היא דרך טובה להפחיד את עצמנו למוות, ולגרום לכך להתגלם במציאות כזיקנה, סרטן, ניוון, לחץ דם גבוה, וכו'.
9. להקשיב בצורה מילולית.
הקשב לאחרים באופן המילולי ביותר, תאמין בדיוק למה שהם אומרים, והתנגד כמיטב יכולתך לפרשנות שלך על המידע שהם חולקים איתך.
לדוגמא, מישהו יחמיא לך שאתה יפה, ואתה תפרש שהוא נתן לך את המחמאה כי יש לו מניעים נסתרים.
הפרשנויות והמסקנות שלנו כואבות הרבה יותר מהמסר שאנשים בעצם אומרים. עשו את המיטב שלכם להאמין שמה שהם אומרים אמיתי עבורם. האמינו שמה שאנשים אומרים זה ממש המשמעות של המילים שהם משתמשים בהן, לא פחות ולא יותר.
שמעו מה אנשים אומרים – לטובתכם.
תפסו את עצמכם כשאתם רוצים לגמור למישהו משפט.
פשוט הקשיבו. זה מדהים לראות את המתנות שיוצאות להם מהפה כשאנחנו נותנים לאחרים להשלים בעצמם את המחשבות שלהם ללא הפרעה.
בזמן שאתם עסוקים לחשוב שאתם יודעים מה הם אמורים להגיד, אתם מפספסים מה שהם באמת אומרים.
שאלו את עצמכם:
מה מאיים עלי אם אקשיב ואשמע באופן מילולי? האם אני קוטע מישהו אחר כיוון שאני לא רוצה לדעת באמת מה יש לו להגיד? האם אני קוטע בכדי לשכנע אנשים שאני יודע יותר מהם? האם אני מנסה ליצור דימוי של ביטחון עצמי ושליטה? מי אהיה בלי הצורך לרכוש את התכונות האלו? האם יש בי פחד להראות לא חכם? האם יעזבו אותי אם אשמע אותם באופן מילולי ואפסיק לעסוק במשחקים מניפולטיביים?
10. לדבר בכנות ובאופן מילולי.
דבר באופן מילולי.
תגיד בדיוק מה שאתה מתכוון להגיד, ללא הצדקות, ללא רצון למניפולציה, וללא דאגה כיצד האחר יפרש את מילותיך. התרגל להיות לא זהיר. תחווה את החופש שזה מביא.
11. לצפות במחזה.
דמיין את עצמך יושב ביציע, צופה בדרמה האהובה עליך – הסיפור שלך ושל הבעיה שלך. עכשיו צפה בשחקנים ובשחקניות (האנשים בחייך שמשתתפים בבעיה שלך) משחקים את הסיפור על במה מדומיינת תחתיך. שים לב שכבר ראית את הדרמה הזו מתבצעת מאות, אולי אפילו אלפי פעמים בראש שלך. המשך לצפות עד שתחווה שיעמום. הסתכל על השחקנים מנסים להגזים את התפקידים שלהם בנסיון לאחוז בתשומת הלב שלך. תבחין שכאשר אתה יודע לעשות זאת, אתה פשוט קם, עוזב את היציע ויוצא מהתאטרון.
בפעם הבאה שאתה מגלה את הסרט האהוב עליך רץ בראש, השתמש בתרחיש המתואר כאן, ואולי פתאום תראה כמה נמאס לך מזה. אולי תצא מהתאטרון של החשיבה שלך ותחזור למציאות. מי תהיה בלי הסיפור שלך?
12. לצפות בגרסא שנייה של המחזה.
כתוב סיפור מנקודת מבט של מישהו אחר.
כתוב כמה שיותר גרסאות שונות וסיומות שונות למחזה.
הבחן במה שתבחין.
13. לתרגל קוטביות.
אם אתה מוצא את עצמך שוקע במחשבה שלילית, נסה ללכת לקוטביות החיובית הקיצונית ההופכית.
כאשר אתה תופס את עצמך חוזר חזרה לשליליות, תבחר שוב לחזור לקוטביות החיובית ולהיות נוכח בבחירה המודעת שלך; תרגיש את האמת של הבחירה הזאת.
יש רק אהבה, ומה שאינו מופיע כאהבה זו קריאה מוסוות לאהבה.
זוהי זכות הלידה שלך לחיות בקוטביות החיובית של אהבה ואמת.
14. לאהוב את עצמכם.
ערוך רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניך או שאתה אוהב אצל מישהו אחר ושתף בה אותו.
ואז הפוך אותה לעצמך.
תגיד לעצמך כל פריט ברשימה, ותן לעצמך את הכל.
יתכן שתזהה שמה שאתה אוהב באדם אחר נכון באותה מידה על עצמך.
תן למלאות של מה שמצאת להתבטא בחייך.
15. לבוא מתוך כנות.
תרגל תנועה ותגובה מתוך כנות. תצחק, תבכה, תצרח, העז לבכות, להרים את הקול, לצחוק, ולתת לקול שלl לזרום החוצה בדרך שאתה יודע שהיא אמיתית עבורך, עד הסוף.
שים לב –לאמונות/ מחשבות שמופיעות שמגבילות את ההתבטאות .
למשל, תרגל לעזוב את החדר בכנות בלי לתחמן את האנשים שאתה עוזב עם תירוצים מנומסים.
“אני צריכ/ה ללכת עכשיו" זו התחלה מספקת.
הסתובבו, הלכו, ועזבו; לא יותר.
ללא צורך להסביר את עצמכם
16. לבקש מה שאתה רוצה – לתת לעצמך מה שאתה רוצה.
תבקש מה שאתה רוצה, אפילו אם זה מרגיש נועז ומוזר.
אנשים לא יודעים מה אתה רוצה עד שאתה מבקש מהם.
הפעולה של הבקשה היא אישור למודעות שמגיע לך לקבל מה שאתה רוצה.
אם אחרים לא מסוגלים או לא רוצים להיענות לבקשה שלך, תן אותה לעצמך.
17. מודעות עצמית.
זהה שהאחד שעומד מולך הוא אתה.
מעבר לכל אישיות והופעה חיצונית, יש רק תמצית של טוב, שהיא אתה.
לזכור את הנוכחות שלך בכל הצורות תביא אותך באופן מייד לרגע הנוכחי, וליראת כבוד לשלמות.
האדם שמולך הוא ההזדמנות להכיר את עצמך.
הלב מתמלא באהבה והוקרת תודה לתופעה שהיא האדם שאתה איתו, ובצניעות תגיד, "כן, האדם הזה או המצב נמצא פה בשבילי, בכדי ללמוד מי אני."
18. הוקרת תודה עצמית.
למשך 24 שעות, הפסיקו לחפש אהבה, אישור והערכה מחוץ אליכם.
במקום, חפשו אותם אצלכם.
הפכו לחוויה הפנימית של הוקרת התודה.
יכול להיות שאתה האחרון שנשארת.
19. מראת היוהרה.
אם אתה רוצה לראות מה אינך? הסתכל במראה.
השתמש במראה רק פעם ביום.
מי תהיה בלי הסיפור של מי ומה אתה חושב שאתה רואה בבבואה?
20. החיים מעבר להצטדקות.
תתחיל להבחין ברגעים בהם אתה מסביר או מצדיק את עצמך במילים, פעולות, החלטות, וכו'.
את מי אתה מנסה לשכנע? ומה הסיפור שאתה מנציח?
הפוך להיות מודע לשימוש במילים "בגלל" או "אבל" כאשר אתה מדבר.
עצור את המשפט שלך באופן מיידי. התחל שוב.
הצדקה היא ניסיון לעשות מניפולציה על האדם השני; תחליט להיות דומם ומודע.
21. מתנת הביקורת.
ביקורת היא מתנה מדהימה לקבל, כמו גם הזדמנות נהדרת לצמיחה.
הנה מספר צעדים שינחו אתכם כיצד לקבל ביקורת ולהרוויח ממנה.
כאשר מישהו אומר שאתה "טועה, נוראי, מרושל," וכו',
תאמר (או בלב או בקול לאותו אדם) "תודה רבה."
המשפט הזה מסלק את כל המגננות ונותנת חופש להיכנס פנימה ולמצוא בעצמך את מה שמאשימים אותך.
כמו כן, המודעות הזו שמה אותך מייד במקום שבו תהייה פנוי לשמוע את המידע בדרך שיכולה לשרת אותך.
לאחר הביקורת, שאל את עצמך:
"האם אני פגוע?"
אם התשובה היא "כן" זה סימן שמשהו בתוכך מאמין לביקורת. אני מחפש את הביקורת בתוכי. כאשר אני רואה את הביקורת אני יכול לרפא את החלק הזה בתוכי.
אם אתה רוצה להפסיק להיות פגיע מביקורת, רפא את הביקורת.
זה הכוח האולטימטיבי לשחרר כל האמונות שלך.
היות כנה עם עצמך ופגיע, משמעותו שאתה לא יכול יותר להחזיק באשליה שמישהו מתחמן אותך. אין מקום לביקורת לדבוק. זה חופש.