לכולנו קרה שבזמן כזה או אחר האשמנו חבר משפחה, ידיד, קולגה מהעבודה, בבעיות שהיו לנו בחיים. כולנו הפננו אצבע מאשימה, כולנו הרגשנו שהחיים "לא הוגנים" ובזמן כזה או אחר שיחקנו את תפקיד הקרבן. זוהי תופעה אנושית וידועה.
בטווח הקצר תחושת הקורבנות עובדת. אנחנו מאשימים מישהו אחר בבעיות שלנו ומרגישים הרבה יותר טוב. אבל בטווח הארוך מרגישים הרבה יותר רע – יש תחושת מירמור, סבל, ותסכול כי אין לנו שליטה על ההתנהגות של אנשים אחרים או על האופן שבו מתנהל העולם.
ישנם אנשים שתודעת הקרבן איננה תחושה רגעית אלא אורח חיים, תודעת הקורבן שולטת בהם ומנהלת את חייהם באופן יומיומי. הם מרגישים ממורמרים וגם דואגים לשדר מרמור ותסכול כלפי אנשים גם (ואולי במיוחד) כלפי האנשים הקרובים ביותר אליהם. ובכך מרחיקים אותם מהם, ומייצרים מעגלים אינסופיים של מרמור ותסכול.
האם אתם חיים עם טיפוס קורבני? האם אחד מהמטופלים שלכם הוא טיפוס קורבני?
הנה 14 סימנים לזיהוי:
זהו סימן קלאסי להתנהגות קורבנית. לקורבן יש קושי לקבל את העובדה שגם להם יש תרומה לבעיה. קשה להם לקבל אחריות למצב שבו הם נמצאים. הם מפנים אצבע מאשימה, או פשוט מתעלמים, מהחלק שלהם ביצירת הבעיה. הם לא אומרים באופן מפורש "אני קורבן", אלא שולחים מסרים סמויים שהם "קדושים מעונים".
אדם בעל תודעה קורבנית מאמין שהוא בחסדי אנשים אחרים וכל דבר אחר שבסביבתו. בדרך כלל קורבן לא יתקדם בחיים כיוון שהוא רואה את עצמו כחסר אונים וחסר כוחות משל עצמו. התוצאה – תקיעות בחיים. אם תשאל את הקורבן מדוע הוא תקוע הוא יתן לך "רשימת מכולת" של סיבות מדוע הוא תקוע. אבל הסיבה המרכזית שגורמת לתקיעות היא שבדרך כלל לקורבן אין תוכנית פעולה לקדם את עצמו. הוא לא יכול לראות את עצמו כיוזם, ולכן לא תהיה לו תוכנית פעולה.
אדם בעל תודעה קורבנית אוהב לזכור אירועים שליליים שהתרחשו לו ולנטור טינה. הוא שומר את הזכרונות השליליים כמו כלי נשק, למקרה שמישהו אי פעם ינסה להגיד לו שהוא אחראי על משהו. הקורבן יעלה זכרונות ואירועים שליליים שבהם הוא נפגע באופן לגיטימי, אבל ישתמש בהם כסיבות ותירוצים מדוע הוא לא יכול לעשות שינוי בגישה שלו בחיים או לשנות את מצב החיים הנוכחי שלו.
אדם בעל תודעה קורבנית באמת מאמין שאין לו שליטה על החיים, אז הוא נאבק בכדי להשיג מה שהוא צריך, רוצה או חושב שמגיע לו. החיים של הקורבן, פעמים רבות מאופיינים בדפוס התנהגות של כניעה או פאסיביות. הפאסיביות הזו הרסנית לביטחון העצמי וההתפתחות האישית ועלולה לגרום להפרעות חרדה ולדיכאון.
תופעה זו יכולה דווקא להתגלם כ"התנהגות צל", כלומר אדם עם תודעה קורבנית לאו דווקא מפגין שהוא מרגיש חסר אונים. אלא, הקורבן ינסה להיות מניפולטיבי, לפעול בדרכי כפיה ובחשאיות בכדי לקבל מה שהוא צריך. בדרך כלל הקורבן חדשני באחרים, מרגיש חוסר ביטחון וכל הזמן צריך לדעת על מה אנשים מדברים ומה קורה.
הבעיה היא לא רק שהם לא בוטחים באחרים. אלא הבעיה היא שהאדם בעל תודעה קורבנית לא מאמין שאפשר לבטוח בו. לכן הוא מניח שגם אנשים אחרים הם בדיוק כמו – אנשים שלא ניתן לבטוח בהם.
במערכות יחסים, לאדם עם תודעה קורבנית אין גבולות. הוא לא יודע להגיד מתי מספיק זה מספיק, מתי כבר משהו לא מתאים לו יותר.
לאדם בעל תודעה קורבנית יש קושי להבחין בין עיקר וטפל, עבורו כל ויכוח הוא מלחמה. הם מרגישים תחת מתקפה כל הזמן. כאשר לאדם יש דעה שונה משלו או ביקורת הם חווים את זה ישר כמתקפה אישית נגדם.
לאדם עם תודעה קורבנית יש הרגל לרחם על עצמו. כשהוא מסתכל במראה הוא רואה ילד מחוסר הגנה שלא יכול להגן על עצמו. כיוון שאנשים אחרים לא תמיד מראים, או מסוגלים להראות סימפטיה או אמפטיה, הם מנסים לתת לעצמם אמפטיה (דרך רחמים עצמייים).
כשהקורבן מתבוסס בתוך הרחמים העצמיים שלו, הוא לא יכולים לראות שגם לאנשים אחרים יש ימים קשים וחוויות קשות, והוא לרוב חושב שהוא האדם היחיד בעולם שיש לו מצבי חיים עצובים, קשים או לא הוגנים.
כשהקורבן מתנהג כך, פעמים רבות אנשים אחרים חווים אותו כאדם לא בוגר ומתרחקים ממנו. תופעה זו מחזקת את המעגל השלילי – הריחוק של האנשים ממנו – שוב לוכדת את האדם לרחמים עצמיים ולתפקיד הקורבן.
אדם בעל תודעה קורבנית בדרך כלל משווה את עצמו לאחרים באופן שלילי. אף אחד מאיתנו לא מושלם לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. הקורבן מתמקד בתכונות ובקשיים השלילים שלו, ומאדיר את הדברים החיוביים אצל אחרים.
אפילו כשמשהו טוב קורה, אדם בעל תודעה קורבנית תמיד מחפש את השלילי ואת החסר. הקורבן תמיד יתלונן. הוא גם יתלונן על זה שהוא מתלונן ועל זה שהוא לא יכול להפסיק להתלונן. הוא לא רואה ברכה ואין לו הוקרת הטוב.
אדם בעל תודעה קורבנית צריך להוריד אחרים ולמצוא פגמים בהם בכדי להרגיש יותר טוב עם עצמו. זה נותן להם תחושת עליונות. במקום לפנות את כל האנרגיות שלו פנימה, ולמצוא עוצמה פנימית ובכך להרגיש יותר טוב.
באופן אירוני, כאשר תופסים אדם בעל תודעה קורבנית בטעות שהוא עשה, הוא פתאום הופך להיות מושלם. הוא מתחיל להתגונן או להתנשא מעל אחרים. הסיבה להתגוננות זו היא מ שקשה לו לקבל את עצמו כבן אנוש, ושזה בסדר לטעות וליפול. ולכן הוא חושב שגם שכאנשים אחרים רואים שעשה טעות הם בוודאי ידחו אותו ויתרחקו ממנו.
קורבן יכול להגיד משהו כמו: נמאס לי- אני מנתק איתו קשר לכל החיים. והוא אומר את זה כאשר לא מדובר במצב של סכנה או התעללות אלא כאשר יש קושי או אתגר במערכות יחסים רגילות. כיוון שקשה לקורבן לשנות את הדפוס שלו (של האשמת אנשים אחרים בכל בעיותיו) במקום להתמודד עם מורכבות במערכות יחסים, ולקחת אחריות גם על המעשים שלו, הוא יעדיף בדרך כלל לנתק קשר במקום לנסות לפתור את הבעיה.
אם אתה מכיר מישהו בעל תודעה קורבנית שמרגיש שכבר רוצה שינוי בחיים שלו.
ההמלצה הראשונה כמובן הוא להפנות אותו לאיש מקצוע מתחום הטיפול האימון והיעוץ.
בכדי שיקבל הנחיה ועזרה אישית לצאת מהדפוסים המגבילים שלו ולעשות שינוי בחיים לטובה.
בנוסף יש לעודד/ להמליץ על ספרים מעוררי השראה שמרחיבים את התודעה, ומלמדים טכניקות לביטחון עצמי ושינוי תפיסתי.
כמובן שמומלץ להדגיש ששינוי הוא תהליך, שלוקח זמן, תרגול, למידה וניסיונות חוזרים ונשנים. ואין פתרונות קסם.